התפתחות דרמטית
גיוס דיפלומטי משמעותי סביב משבר מצר הורמוז נמצא בעיצומו, כאשר נשיא צרפת עמנואל מקרון מציב דרישות ישירות לטהראן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ קורא בפומבי למדינות בעלות הברית ללוות ספנות מסחרית דרך המצר. האיחוד האירופי כינס דיונים על חיזוק המשימה הימית האזורית הקיימת שלו — התגובה הרב-צדדית הקונקרטית ביותר עד כה למצור ימי שניתק למעשה חמישית מאספקת הנפט העולמית בדרך הים.
הצהרותיו של מקרון מסמנות הסלמה ניכרת בעמדה האירופית. נשיא צרפת לא רק קרא לאיראן להחזיר את הניווט בהורמוז, אלא הזהיר את טהראן כי פגיעה ישירה באינטרסים צרפתיים תהיה "בלתי מתקבלת על הדעת" — שפה המרמזת כי פריז קיבלה מודיעין איומים ספציפי, ולא רק הוציאה אזהרה רטורית. שרי החוץ של האיחוד האירופי צפויים כעת לזרז סקירה של משימת EUNAVFOR Aspides, אשר יועדה במקור לאיומי החות'ים בים האדום, במטרה להרחיב את המנדט שלה לעבר המפרץ הפרסי.
הקשר: המצר שקרס
המספרים העומדים בבסיס הדחיפות הדיפלומטית הזו חמורים. על פי נתוני מעקב ימי עדכניים, תנועת כלי השיט במצר הורמוז קרסה ב-80% — מכ-60 כלי שיט ביום לפני הסכסוך ל-12 בלבד כיום. זרימת הנפט ירדה מ-21 מיליון חביות ביום ל-4.2 מיליון. כ-47 מוקשים איראניים אותרו במצר; רק 12 מהם נוקו. כ-150 ספינות נותרו תקועות בנקודת החנק או סביבה, ואינן יכולות לעבור בבטחה ללא ליווי צבאי.
כיסוי הביטוח למעברים בהורמוז בוטל לחלוטין — אף חתם מסחרי לא יכתוב פוליסה עבור המסלול. ספינות המנסות לעבור במצר ללא ליווי צבאי מתמודדות לא רק עם איום המוקשים אלא גם עם הטרדות סירות מהירות של ה-IRGC (משמרות המהפכה האסלאמית) ואפשרות לתפיסה. פעולות נגד מוקשים (MCM) של הקואליציה נמשכות אך ניקו פחות משליש מהאיומים הידועים, וה-IRGC שומר על היכולת למקש מחדש מסדרונות שנוקו.
הלחץ הכלכלי חוזר כעת דרך שוקי הנפט העולמיים. מחירי הנפט הגולמי עלו כאשר הסכסוך בין ישראל לארה"ב מעלה חששות לגבי אספקה, כאשר מחירי הייחוס של ברנט משקפים פרמיית סיכון מתמשכת. השיבוש חמור במיוחד עבור יבואניות אסייתיות — סין, יפן ודרום קוריאה — התלויות יחד בנפט מהמפרץ לחלק ניכר מצרכי האנרגיה שלהן.
ניתוח: המלכוד האסטרטגי של הקואליציה
הצעת הליווי של טראמפ אינטואיטיבית מבחינה פוליטית אך קוצנית מבחינה תפעולית ודיפלומטית. הצי האמריקאי ושותפיו כבר מספקים הגנה מוגבלת למעברים בעלי ערך גבוה, אך הרחבה לפעולות ליווי שיירות שיטתיות תדרוש:
- יכולת MCM מתמשכת: פינוי מוקשים חייב להתאים או לעלות על קצב המיקוש מחדש של ה-IRGC; שיעור הפינוי הנוכחי של 12 מתוך 47 מוקשים מצביע על כך שזה עדיין לא הושג.
- רצון פוליטי ממדינות ספנות מסחרית: רבות מחברות הספנות האסייתיות המשתמשות בדגלי נוחות היססו לבקש רשמית ליווי מהקואליציה, מחשש לתגמול איראני או לשיבוש ערוצים דיפלומטיים נפרדים עם טהראן.
- הסכם חלוקת נטל בקואליציה: הדיון הפנימי של האיחוד האירופי הוא סימן חיובי, אך הפיכתו למנדט רשמי מורחב — עם כללי פתיחה באש, התחייבויות נכסים וסידורי פיקוד — דורשת זמן שאין לשווקים.
אפיון אל-ג'זירה של "תגובה עמומה" לקריאת הליווי של טראמפ הוא משמעותי. מדינות המפרץ, המיושרות באופן פרטי עם הקואליציה, נזהרו מקשר פומבי עם פעולות ימיות שעלולות להזמין פגיעה איראנית ישירה בנמליהן ובתשתיותיהן. לערב הסעודית ולאיחוד האמירויות יש חשיפה כלכלית להורמוז שהופכת שותפות צבאית מפורשת לסיכון מחושב, לא לרפלקס אוטומטי.
בינתיים, עמדתה הפנימית של איראן התקשחה באופן ניכר. מעצרם של 500 אנשים שהואשמו במתן מודיעין לאויבים — כפי שהוכרז על ידי מפקד המשטרה האיראנית — מסמן כי הרפובליקה האסלאמית עוסקת במבצע ביטחון פנים אגרסיבי, ככל הנראה בתגובה לדיוק התקיפות של הקואליציה שהרסו תשתיות גרעין מרכזיות. במקביל, איראן העלתה את שכר המינימום ביותר מ-60%, מהלך הנקרא כניסיון לחזק את הלגיטימיות הכלכלית הפנימית ככל שהסכסוך נמשך.
המצב באי חארג מוסיף רובד נוסף של דחיפות. דיווחים מצביעים על כך שהרשויות האיראניות מונעות מצוות טכני להתפנות מהאי, המטפל ברוב יכולת ייצוא הנפט הנותרת של איראן. עמדה זו — השארת עובדים באתר למרות איומי תקיפה אמריקאים — מרמזת כי טהראן מאותתת על נחישות, משתמשת בעובדים כמגנים אנושיים מפני תקיפות, או שניהם. תקיפה על חארג תפחית את הכנסות הנפט של איראן לכמעט אפס, סף הסלמה משמעותי שמתכנני הקואליציה טרם חצו.
הממד הגרעיני נותר הרקע האסטרטגי לכל זה. עם אולמות הצנטריפוגות בנתנז ופורדו שנהרסו, ציר הזמן של איראן לפריצה גרעינית הוארך מכשבועיים לכ-52 שבועות בתנאים הנוכחיים — אך פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) נמנעו מגישה מאז 28 בפברואר. מיקומו ושלמותו של מלאי ה-HEU (אורניום מועשר ברמה גבוהה) במשקל 440.9 ק"ג נותרו לא ידועים. השילוב של תוכנית גרעין מופשטת ועמדה דיפלומטית מתקשחת יוצר הנהגה תחת לחץ מקסימלי, אשר היסטורית מניבה ויתורים או הסלמה — לעיתים רחוקות שיווי משקל.
מה הלאה
ה-72-96 השעות הבאות יהיו חושפניות בכמה חזיתות:
- תוצאות ועידת שרי האיחוד האירופי: אם שרי החוץ האירופים ירחיבו רשמית את מנדט EUNAVFOR לכלול ליווי שיירות במפרץ הפרסי, זה יסמן שינוי משמעותי בנחישות המערבית ויספק כיסוי פוליטי למדינות המפרץ להשתתף בשקט.
- אי חארג: כל תקיפה של הקואליציה על חארג תסמן הסלמה משמעותית, ותבטל את הכנסות ייצוא הנפט המשמעותיות האחרונות של איראן. עקבו אחר מעקב ימי למיקום מחדש של קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים כאינדיקטור מוביל.
- שיחות גישה של IAEA: על פי הדיווחים, מתנהלים משא ומתן בערוצים אחוריים לכניסה מחודשת של IAEA לאתרים גרעיניים איראניים. כל פריצת דרך — או כישלון מוחלט — עלולה לשנות באופן חד את החישוב הדיפלומטי.
- פעילות פרוקסי איראנית: נתוני תקיפות מראים פעולות ישראליות מתמשכות בדרום לבנון. אם חיזבאללה או פרוקסי אחרים יסלימו בתגובה לאזהרותיו של מקרון, הקו האדום הצרפתי יעמוד במבחן מיידי.
משבר הורמוז אינו עוד רק בעיה ימית — הוא הפך לסוגיה המרכזית המארגנת של השלב השני של הסכסוך. הקואליציה שהתפרקה על רקע חלוקת הנטל בים האדום מתבקשת להתגבש מחדש סביב יעד קשה יותר, סביבה מסוכנת יותר, וחלון זמן הולך ומתכווץ לפני שנזקי שוק האנרגיה יהפכו למבניים. המהירות שבה אירופה ומדינות המפרץ יענו לקריאת הליווי של טראמפ תקבע אם המצר ייפתח מחדש בתוך שבועות או חודשים.
עקבו אחר תנועות ימיות בזמן אמת, התקדמות פינוי מוקשים ונתוני שיבושי ספנות בלשונית ימית. התפתחויות תגובה דיפלומטית מתועדות במעקב הדיפלומטיה.