בחריין היא ממלכת איים המונה 1.5 מיליון בני אדם - קטנה מערים רבות - אך היא תופסת את אחד העמדות המשמעותיות ביותר מבחינה אסטרטגית בכל הסכסוך בין ארה"ב לאיראן. כמפקדה של הצי החמישי של ארה"ב, המארח למעלה מ-9,000 אנשי צבא אמריקאים, ואומה הממוקמת רק 200 קילומטרים מהחוף האיראני, בחריין מתמודדת עם שילוב של איום צבאי חיצוני ושבריריות פוליטית פנימית שאף שותף אחר בקואליציה לא חייב לנהל.
The Fifth Fleet Factor
פעילות תמיכה ימית בחריין היא מרכז העצבים של הכוח הימי האמריקאי במזרח התיכון. מהמפקדה שלו במנאמה, הצי החמישי מפקד על כל המבצעים הימיים של ארה"ב על פני 2.5 מיליון מייל רבוע של אוקיינוס המשתרע על פני המפרץ הפרסי, מפרץ עומאן, הים הערבי, הים האדום וחלקים מהאוקיינוס ההודי.
הבסיס תומך בכוח מסתובב של קבוצות תקיפה של נושאים, קבוצות מוכנות אמפיביות, כלי שיט נגד מוקשים וכלי רכב סיור. במהלך הסכסוך הנוכחי, בחריין שימשה כמרכז התיאום העיקרי לפעולות ימיות של הקואליציה, לרבות משימות ליווי לספנות מסחרית במעבר מצר הורמוז ופעולות איסור נגד הברחת נשק איראני.
עבור משפחת אל חליפה השלטת בבחריין, נוכחות הצי החמישי היא הערובה הביטחונית האולטימטיבית. מתקפה איראנית על בחריין תסכן בהכרח אלפי אנשי שירות אמריקאים, ותבטיח תגובה מאסיבית של ארה"ב. הסדר זה הופך את בחריין ממיקרו-מדינה פגיעה למטרה כמעט בלתי ניתנת למגע - אבל רק כל עוד המחויבות של ארה"ב נשארת אמינה.
200 קילומטרים מאיראן
הפגיעות הגיאוגרפית של בחריין היא חריפה. האי שוכן במערב המפרץ הפרסי, כאשר החוף של איראן נראה בימים בהירים ממקומות גבוהים. טילים בליסטיים איראניים קצרי טווח כמו פתח-110 (טווח של 300 ק"מ) ורקטות טקטיות יכולים להגיע לבחריין עם זמני טיסה של פחות משלוש דקות - בקושי מספיק זמן לצפירות תקיפות אוויריות להישמע, שלא לדבר על אזרחים להגיע למקלטים.
ריכוז התשתיות הצבאיות והאזרחיות על אי קטן מחמיר את הפגיעות. שטחה הכולל של בחריין הוא רק 780 קמ"ר - בערך בגודל של עיר אמריקאית בינונית. מתקנים צבאיים מרכזיים, שדה התעופה הבינלאומי, בית הזיקוק, המחוז הפיננסי ואזורי המגורים נמצאים כולם במרחק של כמה קילומטרים אחד מהשני, כלומר אפילו טילים לא מדויקים יפגעו במשהו בעל ערך.
- NSA בחריין - מטה הצי החמישי ו-9,000+ אנשי צבא ארה"ב
- בסיס אוויר איסה - ביתה של טייסת ה-F-16 של חיל האוויר בחריין ומטוסי הקואליציה המבקרים
- בית הזיקוק BAPCO - בית הזיקוק של בחריין מעבד 260,000 Bpd ומהווה את גלגל ההצלה הכלכלי של הממלכה
- הנמל הפיננסי של בחריין - מרכז הבנקאות של המפרץ, המארח את המטה האזורי של בנקים בינלאומיים גדולים
המימד השיעי
מה שהופך את מצבה של בחריין למסוכן במיוחד הוא הממד הפנימי. אוכלוסיית בחריין היא כ60-70% מוסלמית שיעית, הנשלטת על ידי משפחת המלוכה הסונית אל ח'ליפה ששלטה בארכיפלג מאז 1783. חוסר איזון עדתי זה היווה מקור למתח במשך עשרות שנים, ואיראן מיקמה את עצמה היסטורית כפטרון ומגן של שיעה בחריין.
האביב הערבי 2011 העלה את המתחים הללו על פני השטח באופן דרמטי. מחאות פרו-דמוקרטיות מסיביות, בעיקר מהקהילה השיעית בבחריין, איימו להפיל את המלוכה. התגובה הייתה חמורה: ערב הסעודית פרסה 1,000 חיילים על פני כביש המלך פאהד תחת המנדט של כוח המגן של חצי האי GCC, וכוחות הביטחון של בחריין ביצעו דיכוי מתמשך שכלל מעצרים המוניים, האשמות עינויים ושלילת מאות מסמכי אזרחות.
תפקידה של איראן בענייני הפנים של בחריין נותר שנוי במחלוקת חריפה. מנמה מאשימה באופן קבוע את טהראן במימון, הכשרה והכוונת קבוצות אופוזיציה. כמה תאים לכאורה הקשורים לאיראן פורקו, כולל קבוצות שהואשמו בהברחת נשק מעיראק. טהראן מכחישה מעורבות ישירה תוך שהיא ממשיכה למתוח ביקורת על היחס של ממשלת אל ח'ליפה לאזרחים שיעים.
פגיעות בזמן מלחמה: חיצונית ופנימית
בתרחיש סכסוך בקנה מידה מלא, בחריין עומדת בפני איום דו-חזיתי. מבחינה חיצונית, תקיפות טילים איראניות עלולות לכוון את מפקדת הצי החמישי, בסיס אוויר איסה ותשתיות קריטיות. סוללות הפטריוט המגנות על בחריין יתמודדו עם רוויה פוטנציאלית ממטח שיכול לכלול עשרות טילים בליסטיים, טילי שיוט ומזל"טים שישוגרו בו זמנית מהחוף הדרומי של איראן.
בפנים, הסכסוך עלול להצית מחדש את המתיחות העדתית. אם תקיפות איראניות יגרמו לאבדות משמעותיות של אזרחים בחריין, הממשלה עומדת בפני דילמה: אזרחים שיעים עשויים להאשים את ממשלת אל ח'ליפה בכך שהפכה את בחריין למטרה על ידי אירוח כוחות ארה"ב, בעוד שהממסד הסוני עלול לחשוד באזרחים שיעים באהדה עם האויב. כל דינמיקה עלולה לעורר תסיסה פנימית המחמירה את האיום הצבאי החיצוני.
שירותי הביטחון של בחריין נערכו באופן נרחב לתרחיש זה, עם תוכניות חירום הכוללות בקרת תנועת אוכלוסין, ניטור תקשורת ומעצר מנע של סוכנים איראניים חשודים. צעדים אלה מעלים חששות רציניים לזכויות אדם, אך משקפים את החשש האמיתי של מנמה מהתקפה חיצונית מתואמת ומהתקוממות פנימית.
התרומה של בחריין
למרות גודלה הקטן, בחריין הייתה משתתפת מחויבת בקואליציה. חיל האוויר המלכותי של בחריין תרם מטוסי F-16 לפעולות אוויריות של הקואליציה, כלי שיט של הצי הבחריין משתתפות במשימות סיור וליווי, ושירותי המודיעין של בחריין חולקים מידע על פעילות איראנית במפרץ.
בחריין הייתה גם מדינת המפרץ הראשונה שחתמה על הסכם אברהם המנרמל את היחסים עם ישראל ב-2020, מהלך שהעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירושלים אך הכעיס עוד יותר את טהראן. על פי הדיווחים, שיתוף המודיעין הישראלי-בחרייני בנושא איומים איראניים היה משמעותי, אם כי שתי הממשלות שומרות על הפרטים בקפידה.עבור הממלכה הקטנה, החישוב הוא קיומי ופשוט: הישרדותה של בחריין תלויה במטריית הביטחון האמריקנית, ושמירה על מטריה זו דורשת השתתפות קואליציונית פעילה. הסיכונים במעורבות הם עצומים, אבל הסיכון לנטישה גדול יותר. בחריין מהמרת על עתידה על ההצעה שוושינגטון לעולם לא תאפשר לבת ברית המארחת 9,000 חיילים אמריקאים ליפול - הימור שלעת עתה ממשיך להשתלם.