לכל דור יש קונפליקט שמגדיר את העידן הבא של החשיבה הצבאית. מלחמת העולם הראשונה חשפה את הדומיננטיות של ההגנה; מלחמת העולם השנייה הוכיחה את כוחו של תמרון נשק משולב; מלחמת המפרץ הציגה תחמושת מונחית מדויקת. הסכסוך באיראן הוא המלחמה המגדירה של הדור הזה - מעבדה שבה הטכנולוגיות שישלטו בלחימה לאורך שנות ה-30 ואילך נבדקות, מעודנות ומאומתות תחת אש.
מהפכת הרחפנים מבשילה
אוקראינה הציגה מל"טים זולים ללוחמה מודרנית בעצימות גבוהה. הסכסוך באיראן הבשיל את הרעיון. שני הצדדים מעסיקים מל"טים בקנה מידה חסר תקדים, אבל התחכום זינק קדימה:
- נחילי רחפנים של הקואליציה: דוחות מרובים מתארים קבוצות מתואמות של 20-50 מל"טים קטנים המבצעים משימות SEAD אוטונומיות - זיהוי פליטות מכ"ם, סיווג איומים ומייעדים לתקיפות המשך. נחילים אלה פועלים תוך פיקוח אנושי מינימלי, תוך שימוש בבינה מלאכותית על הסיפון כדי לתאם תנועות והקצאת משימות
- מל"טים איראניים לתקיפה חד-כיוונית: איראן פרסה מל"טים מסדרת Shahed במחלקות של 50-100 נגד עמדות קואליציה, תוך שימוש בכמות כדי להציף את הגנות האוויר. בעוד שהם פרימיטיביים באופן אינדיבידואלי, ההעסקה ההמונית שלהם מאלצת את המגינים להוציא מיירטים בשווי סדרי גודל יותר
- תחמושת משוטטת: שני הצדדים משתמשים בתחמושת משוטטת - מל"טים שיכולים להקיף אזור במשך שעות בהמתנה למטרות הזדמנות. ה-Harop הישראלי וה-Switchblade האמריקאי היו יעילים במיוחד נגד משגרי טילים איראניים ניידים
הלקח משנות ה-30 ברור: הכוח האווירי עושה דמוקרטיזציה. הפער בין מה שמעצמה גדולה למעצמה בינונית יכולה להשיג בתחום האוויר מצטמצם במהירות. מל"טים זולים, מתכלים, מונחי בינה מלאכותית יכולים לבצע משימות שבעבר דרשו מטוסים מאוישים בעלות של 100 מיליון דולר כל אחד.
-AI-Accelerated Kill Chains
הטכנולוגיה הטרנספורמטיבית ביותר בסכסוך היא לא כל מערכת נשק בודדת אלא תשתית AI שמחברת חיישנים ליורים. הקואליציה פרסה בינה מלאכותית לאורך כל מחזור המיקוד:
זיהוי: אלגוריתמי בינה מלאכותית מעבדים תמונות לוויין, אינטליגנציה של אותות והזנות וידאו של מזל"טים כדי לזהות מטרות פוטנציאליות. מערכת שייקח לאנליסטים אנושיים שעות לסקור אותה מעובדת תוך דקות, ומאפשרת זיהוי של מטרות ניידות (משגרי טילים, רכבי פיקוד) העוברים מיקום תדיר.
זיהוי: מודלים של למידת מכונה מסווגים אובייקטים שזוהו - מבחינים בין משגר S-300 למשאית אזרחית, או כניסת בונקר מוקשחת ממחסן - עם שיעורי דיוק העולה על 95% בקבוצות מטרות מאומנות.
תעדוף: מערכות בינה מלאכותית מדרגות יעדים לפי ערך צבאי, רגישות לזמן וסיכון לנזק נלווה, ומציגות למפקדים אנושיים חבילות תקיפה מומלצות במקום נתונים מודיעיניים גולמיים.
הערכת נזקי קרב: התמונות שלאחר הפגיעה מנותחות על ידי AI כדי לקבוע אם מטרות הושמדו, ניזוקו או החמיצו - ניזונות חזרה למחזור המיקוד בתוך דקות במקום השעות או הימים שה-BDA המסורתי דורש.
האצת בינה מלאכותית זו דוחסת את מחזור find-fix-finish-exploit-analyze (F3EA) משעות לדקות. עבור מטרות רגישות לזמן כמו משגרי טילים ניידים, דחיסה זו היא ההבדל בין תקיפה מוצלחת לשדה ריק.
רנסנס הלוחמה האלקטרונית
הסכסוך האיראני אישר את הלוחמה האלקטרונית (EW) כיכולת לחימה מהדרג הראשון, ולא המחשבה שהפכה להיות בעידן שלאחר המלחמה הקרה. שני הצדדים משתמשים במערכות EW מתוחכמות:
- הכחשת GPS: חסימת GPS וזיוף איראניים אילצו את הקואליציה להסתמך על מערכות ניווט חלופיות (אינרציאלית, התאמת שטח) לתחמושת מדויקת בבתי קולנוע מסוימים
- שיבוש תקשורת: חסימת פס רחב של תקשורת צבאית איראנית בודדה יחידות מהפיקוד המרכזי בשלבים קריטיים של המערכה האווירית
- דיכוי מכ"ם: מטוסי התקיפה האלקטרוניים של הקואליציה (EA-18G Growler) הוכיחו את היכולת לעוור מכ"מים איראניים של הגנה אווירית בטווחים שמרחיקים את המטוס היטב מחוץ לאזורי מעורבות טילים
- אמצעי נגד של מזל"ט: שני הצדדים פורסים מערכות EW שתוכננו במיוחד לשבש קישורי בקרת מזל"טים וניווט - קטגוריה חדשה לגמרי של לוחמה אלקטרונית שלא הייתה קיימת בקנה מידה לפני חמש שנים
שילוב סייבר-קינטי
בפעם הראשונה בסכסוך גדול, התקפות סייבר והתקפות קינטיות מסונכרנות ככלים משלימים באותה פעולה. לפי הדיווחים, פעולות הסייבר של הקואליציה השביתו את רשתות הפיקוד והבקרה של ההגנה האווירית האיראנית דקות לפני הגעת הגל הראשון של טילי שיוט, ויצרו פערים במערכת ההגנה האווירית המשולבת שפוגעת במטוסים שנוצלו.
איראן הגיבה במסעות סייבר משלה - מכוונים למערכות לוגיסטיות קואליציוניות, תשתיות פיננסיות בעלות הברית ותשתיות קריטיות במדינות הקואליציה. בעוד שההיקף המלא נותר מסווג, הדפוס ברור: לוחמת סייבר אינה עוד תחום נפרד אלא מרכיב משולב של פעולות צבאיות קונבנציונליות.
החלל כמגרש הגג האולטימטיבי
הסכסוך הוכיח שנכסים מבוססי חלל הם כעת תשתית חיונית לפעולות צבאיות מודרניות. כוחות הקואליציה מסתמכים על קבוצות לווייניות לתקשורת, ניווט, תמונות, מודיעין אותות והתרעת טילים. הפגיעות של שכבת החלל הזו - והמאמצים של שני הצדדים להכחיש אותה מהאחר - מייצגת מימד חדש של לוחמה שרק יגדל בחשיבותו.
לאיראן יש יכולת מוגבלת נגד לוויינים, אך לפי הדיווחים ניסתה לתפוס אותות GPS מהחלל ולווייני סיור של קואליציה עיוורת באמצעות לייזרים קרקעיים. מאמצים אלה לא צלחו ברובם, אך הם צופים עתיד שבו מניעת חלל הופכת למרכיב שגרתי במבצעים צבאיים.
מה זה אומר עבור שנות ה-30
מתכננים צבאיים ברחבי העולם סופגים את לקחי הסכסוך האיראני. התמונה המצטיירת עבור לוחמה בשנות ה-2030 היא תמונה שבה שולטות המהירות, המידע והפעולות מבוזרות. המסה עדיין חשובה, אבל היא המסה של מערכות אוטונומיות זולות, לא פלטפורמות מאוישות יקרות. היתרון המכריע שייך לצד שיכול לעבד מידע מהר יותר, לקבל החלטות מהר יותר ולספק אפקטים בצורה מדויקת יותר. הסכסוך באיראן אינו רק מלחמה - הוא התוכנית לכל מלחמה שאחריה.