המפרץ הפרסי הפך למרחב האווירי המוגן ביותר בעולם מחוץ ליבשת ארצות הברית. מונעים על ידי האיום הקיומי של טילים בליסטיים איראניים, מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הוציאו ביחד מעל 150 מיליארד דולר על מערכות הגנה אווירית וטילים מאז 2015, ויצרו מגן שכבות המייצג את פריסת ההגנה מפני טילים השאפתנית ביותר בהיסטוריה.
האיומים מניע רכש
ארסנל הטילים הבליסטיים של איראן הוא הגדול ביותר במזרח התיכון, עם כ-3,000+ טילים מסוגים שונים. המלאי כולל טילי פתח-110 וזולפגאר קצרי טווח (300-700 ק"מ), טילי Shahab-3 ו-Emad לטווח בינוני (1,300-1,700 ק"מ), וטילי סג'יל בדלק מוצק (2,000+ ק"מ) המסוגלים להגיע לכל מטרה באזור המפרץ.
המתקפה ב-2019 על מתקן עיבוד הנפט של ערב הסעודית באבקאיק הייתה קריאת ההשכמה. 18 מל"טים ושבעה טילי שיוט חדרו להגנת האוויר הסעודית, והפילו זמנית מחצית מתפוקת הנפט הסעודית. המתקפה הוכיחה שפריסות הפטריוט הקיימות היו מכוונות לאיומים בליסטיים בגובה רב והיו להן נקודות עיוורות קריטיות כנגד טילי שיוט בעלות טווח נמוך ומזל"טים המתקרבים מכיוונים בלתי צפויים.
THAAD: מגן השכבה העליונה
מערכת ההגנה על אזורי טרמינל בגובה גבוה הפכה ליהלום בכתר ההגנה מפני טילים במפרץ. THAAD מיירט טילים בליסטיים נכנסים במהלך שלב הירידה הסופי שלהם בגבהים של 150+ קילומטרים - גבוה מספיק כדי שכל פסולת או שאריות של חומר ראש נפץ יישרפו לפני שהם מגיעים לקרקע.
איחוד האמירויות הפכה ללקוח הבינלאומי הראשון של THAAD בעסקה של 3.5 מיליארד דולר שכללה שתי יחידות כיבוי, 96 מיירטים ומערכות מכ"ם ופיקוד קשורות. מכ"ם AN/TPY-2 של המערכת, עם טווח זיהוי העולה על 1,000 ק"מ, מספק התרעה מוקדמת המועילה לכל רשת ההגנה של המפרץ. ערב הסעודית ביצעה רכישת THAAD משלה, כאשר על פי הדיווחים משא ומתן מוערך ביותר מ-15 מיליארד דולר עבור חבילה מקיפה.
ארה"ב גם מחזיקה סוללת THAAD פרוסה קדימה בבסיס האוויר אל דאפרה באיחוד האמירויות, המספקת שכבת הגנה נוספת ומדגימה מחויבות אמריקאית לביטחון המפרץ.
פטריוט: סוס העבודה המוכח
כל מדינת GCC עם חשיפה לאיום איראני משמעותי מפעילה את מערכת טילי הפטריוט. ערב הסעודית מחזיקה בצי הפטריוט הזר הגדול ביותר עם כ-16+ יחידות אש. איחוד האמירויות, כווית ובחריין מפעילות סוללות פטריוט משלהן, ויוצרות רשת הגנה מבוזרת ברחבי המפרץ.
השדרוגים האחרונים התמקדו במיירט PAC-3 MSE (שיפור מקטע טילים), המציע טווח, גובה ויכולת תמרון משופרים בהשוואה לגרסאות קודמות של PAC-2. יכולת ההרוגה של ה-MSE חיונית להביס טילים איראניים שעשויים לשאת ראשי נפץ כימיים או גרעיניים, שכן הרס קינטי בגובה מונע פיזור ראש נפץ.
- ערב הסעודית - 16+ יחידות אש פטריוט, מיירטי PAC-2 GEM+ ו-PAC-3 MSE, יירוט קרב מרובים מאושרים נגד טילים בליסטיים החות'ים
- איחוד האמירויות - 9 יחידות אש פטריוט בתוספת 2 סוללות THAAD, משולבות עם Hawk ו-NASAMS להגנה מרובדת
- כווית - 5 יחידות אש פטריוט המגנות על תשתיות קריטיות ועל מתקנים צבאיים אמריקאים
- בחריין - כיסוי פטריוט משולב עם מטריית ההגנה האווירית של הצי החמישי של ארה"ב
מעבר למערכות אמריקאיות
מדינות המפרץ גיוונו גם את הרכש הביטחוני שלהן כדי להפחית את התלות בכל ספק בודד. איחוד האמירויות רכשה את מערכת ה-Cheongung הדרום קוריאנית (M-SAM) להגנה אווירית לטווח בינוני והעריכה את מערכות כיפת ברזל ו-David's Sling הישראלית - רכישות שהיו בלתי אפשריות מבחינה פוליטית לפני הסכם אברהם.
סעודיה חקרה את מערכת ה-S-400 הרוסית לפני שהלחץ האמריקני הפנה מחדש את הרכש לחלופות אמריקאיות. קטאר רכשה את מערכת SAMP/T הצרפתית-איטלקית ומפעילה מטוסי קרב מסוג Mirage 2000 לצד צי ה-F-15QA שלה, תוך שמירה על מגוון ספקים מכוון.
תעשיית ההגנה הילידים
גם ערב הסעודית וגם איחוד האמירויות משקיעות רבות בייצור ביטחוני מקומי, מתוך הכרה שתלות בספקים זרים יוצרת פגיעות אסטרטגית - במיוחד כאשר ספקים אלו עשויים להגביל העברת תחמושת במהלך סכסוך פעיל.
קבוצת EDGE של איחוד האמירויות, שהוקמה בשנת 2019 על ידי איחוד של 25 גופים הגנה, פיתחה את מערכת הרחפנים הנגדיים Skyknights, תחמושת שוטטות שונות ופלטפורמות לוחמה אלקטרונית. התעשייה הצבאית של ערב הסעודית (SAMI) שוקדת על ייצור מורשה של תחמושת, כלי רכב משוריינים ובסופו של דבר רכיבי טילים.
שתי המדינות שואפות לייצר 50% מדרישות ההגנה שלהן בארץ עד 2030, אם כי אנליסטים רואים בציר הזמן הזה שאפתני בהתחשב במורכבות של טכנולוגיית ההגנה מפני טילים.
אתגר האינטגרציה
האתגר הגדול ביותר העומד בפני הגנת טילים במפרץ אינו חומרה אלא אינטגרציה. כל מדינה מפעילה מערכות פיקוד ובקרה משלה, ויריבויות פוליטיות - במיוחד המצור של קטאר 2017-2021 - מנעו באופן היסטורי את סוג הרשת החלקה של חיישנים ויורים שדורשת הגנת טילים יעילה.
ארה"ב דחפה לארכיטקטורה אזורית של הגנה אווירית וטילים משולבת (IAMD) שתחבר את כל חיישני המפרץ והמיירטים לרשת מאוחדת, תוך שיתוף נתוני מעקב בזמן אמת. ההתקדמות הייתה איטית בשל חששות ריבונות והגבלות על שיתוף מודיעין, אך הסכסוך הנוכחי האיץ את שיתוף הפעולה. לראשונה, מדינות המפרץ חולקות נתוני מעקב מכ"ם על שיגורי טילים איראניים דרך צמתי פיקוד המופעלים על ידי ארה"ב, ויוצרות הגנה משולבת דה פקטו גם ללא הסכמים פורמליים.
מרוץ החימוש בין ההתקפה האיראנית להגנת המפרץ ממשיך להאיץ, ללא סוף באופק. כל סוג טיל איראני חדש מניע מחזור רכש חדש במפרץ, וכל יכולת הגנה חדשה דוחפת את איראן לפתח אמצעי נגד מתוחכמים יותר. עבור התעשייה הביטחונית, המפרץ הפרסי נותר השוק הרווחי ביותר בעולם.