עזה היא המעבדה האינטנסיבית ביותר בעולם ללוחמת רקטות מאז 2001. אלפי רקטות ששוגרו מהרצועה ששטחה 365 קמ"ר הניעו את פיתוח כיפת ברזל ועיצבו את הדוקטרינה הצבאית הישראלית. הבנת ההיסטוריה הזו חיונית להבנת הגנת טילים מודרנית.
התפתחות הרקטות של עזה
שלב 1: עידן הקסאמים (2001-2006)
חמאס החל לשגר רקטות קסאם תוצרת בית בשנת 2001 - צינורות פלדה מלאים בחומר נפץ דשן מסחרי (אשלגן חנקתי וסוכר) עם טווח של 3-10 ק"מ. גס, לא מדויק וזול (~500$ כל אחד), אבל יעיל ככלי נשק טרור. לישראל לא הייתה הגנה מפניהם, ואוכלוסיות אזרחיות בעיירות הדרום כמו שדרות חיו תחת איום מתמיד.
שלב 2: יבוא איראני (2006-2012)
איראן החלה לספק לחמאס רקטות גראד 122 מ"מ (טווח 40 ק"מ) ובהמשך לטילי פאג'ר-5 (טווח 75 ק"מ, המסוגלים להגיע לתל אביב). זה הפך את האיום ממטרד מקומי לדאגה אסטרטגית. לראשונה, מרכזי האוכלוסייה והמרכז הכלכלי הגדולים בישראל היו בטווח הרקטות.
שלב 3: כיפת ברזל (2012-הווה)
הפריסה של כיפת ברזל ב-2011 שינתה מהותית את הדינמיקה. במקום רקטות לנחות באזורים מיושבים ולהניע את הביקוש הציבורי לפלישות קרקעיות, רוב הרקטות יורטו כעת, מה שהפחית את האבדות באזרחים ונתן למנהיגים הפוליטיים בישראל אפשרויות נוספות לתגובה.
שלב 4: טווח ונפח מורחבים (2021-2024)
חמאס פיתח את היכולת לשגר ספינות מסיביות - יותר מ-100 רקטות בדקות - שתוכננה במיוחד כדי להציף את סוללות כיפת ברזל. הם גם פיתחו רקטות ארוכות טווח שהגיעו ל-160+ ק"מ והחלו לשלב מערכות הנחייה גולמיות.
טקטיקת הרוויה
עד 2021, חמאס אימץ אסטרטגיית רוויה מכוונת. במקום לשגר רקטות בנפרד או בקבוצות קטנות, הם ירו מחלקות מסיביות בו זמנית ממספר מקומות. בסכסוך במאי 2021 בוצעו ספינות של יותר מ-130 רקטות בשיגור יחיד, שנועדו לחרוג מיכולת ההתערבות הסימולטנית של כיפת ברזל.
המתמטיקה: כל סוללת כיפת ברזל יכולה לעקוב ולעסוק בכ-20-30 מטרות בו-זמנית. אם 150 רקטות ישוגרו בבת אחת לעבר עיר אחת, אפילו שתי סוללות הפועלות יחד עלולות להיות מוצפות, ולאפשר לכמה רקטות לעבור.
שרשרת אספקת רקטות
חמאס רוכש רקטות במספר ערוצים:
- ייצור מקומי: מפעלים בעזה מייצרים רקטות קסאם ורקטות M-75 באמצעות חומרים זמינים מקומיים ורכיבים מוברחים
- אספקה איראנית: רקטות ורכיבים שלמים מוברחים דרך מנהרות (גבול מצרים), דרך הים ודרך מתווכים
- ידע טכני: יועצי איראן וחיזבאללה הכשירו צוותי רקטות של חמאס בפעולות הרכבה, הדרכה ושיגור
השפעה על האסטרטגיה הישראלית
רקטות עזה הניעו כמה החלטות אסטרטגיות ישראליות גדולות:
- פיתוח כיפת ברזל: 2+ מיליארד דולר הושקעו בהגנה לטווח קצר
- פעולות קרקעיות: פעולות מרובות (2008, 2014, 2023) שמטרתן חלקית היא להשמיד תשתית רקטות
- חסימה: המצור הימי והיבשתי על עזה מונע בחלקו על ידי מניעת הברחות נשק
- זיהוי מנהרות: השקעה מסיבית בטכנולוגיית מחסום תת קרקעית וזיהוי
אירועי אוקטובר 2023 והעימות שלאחר מכן ייצגו את התקופה האינטנסיבית ביותר של ירי רקטות עד כה, עם יותר מ-12,000 רקטות ששוגרו בשבועות הראשונים. הביצועים של כיפת ברזל בנפח חסר תקדים זה אימתו את עיצוב המערכת תוך הדגשת האתגר המתמשך של התקפות הרוויה.