הארסנל של חיזבאללה אינו אוסף של רקטות גולמיות - זהו כוח טילים אסטרטגי המתחרה במדינות לאום רבות. עם מוערך של 130,000-150,000 רקטות וטילים מסוגים שונים, כולל מספר הולך וגדל של כלי נשק מונחים מדויקים, חיזבאללה יכול לאיים על כל נקודה בישראל מעמדות מוקשחות בדרום לבנון ובבקעת הבקעה.
הרכב ארסנל
<טבלה>האיום המונחה המדויק
ההתפתחות המדאיגה ביותר היא רכישת התחמושת מונחית מדויקת (PGMs) על ידי חיזבאללה. רקטות לא מונחות, למרות שהן מפחידות, נוחתות בעיקר בשטחים פתוחים - רק אחוז קטן פוגע בכל דבר משמעותי. אבל רקטה עם הנחיית GPS יכולה לכוון לבניינים ספציפיים, תחנות כוח, בסיסי אוויר ומתקנים ממשלתיים.
איראן נקטה בשתי גישות כדי להעניק לחיזבאללה יכולת תקיפה מדויקת:
- מערכות שלמות: העברת פתח-110 גמורה וטילים מדויקים דומים דרך הגשר היבשתי דרך סוריה
- ערכות המרת GPS: מתן חבילות הדרכה הממירות רקטות לא מונחות קיימות ל-PGM. קשה יותר לאסור זאת מכיוון שהרכיבים קטנים ובעלי שימוש כפול.
ישראל רואה בפרויקט המונחה המדויק של חיזבאללה איום קיומי. כוח שיכול למקד במדויק את רשת החשמל של ישראל, מתקני התפלת מים, שדות תעופה צבאיים ומבני ממשלה עם אלפי כלי נשק מונחים, מציג אתגר שונה מהותית מ-100,000 רקטות לא מונחות.
פריסה וטקטיקה
חיזבאללה הטמיע עמוק את תשתית הרקטות שלו באזורים אזרחיים בדרום לבנון:
- בונקרים תת-קרקעיים: רקטות מאוחסנות בבונקרים מתחת לבתים, מסגדים ומבנים אזרחיים אחרים
- משגרים ממוקמים מראש: פלטפורמות משגר נסתרות שניתן להפעיל מרחוק
- רשת מנהרות: מנהרות תת קרקעיות נרחבות המקשרות אתרי אחסון לעמדות שיגור
- משגרים ניידים: מערכות רכובות על משאית שיכולות לירות ולהעביר אותן בתוך דקות
תשתית זו מבטיחה שחיזבאללה יוכל להחזיק באש בנפח גבוה במשך שבועות או חודשים, אפילו תחת תקיפה אווירית ישראלית כבדה. מלחמת 2006 הוכיחה זאת - למרות 33 ימים של תקיפות אוויריות ישראליות, חיזבאללה שמר על ירי רקטות בממוצע של 100+ ליום לאורך העימות.
מתמטיקה של הרוויה
כיפת ברזל של ישראל יכולה להפעיל כ-20-30 מטרות בו-זמנית בכל סוללה. עם 10-15 סוללות, הקיבולת המשולבת של ישראל עשויה להתמודד עם 200-300 איומים בו זמנית. קצב השיגור הפוטנציאלי של חיזבאללה של 3,000-5,000 רקטות ליום - כולל מאות במחלקות בודדות - עלול לחרוג מיכולת זו, במיוחד בשילוב עם טילים בליסטיים איראניים והתקפות החות'ים.
זהו תרחיש הבלהות של מתכנני ההגנה הישראלים: מתקפה רב-צירית ורב-תחומית שבה כיפת ברזל רוויה ברקטות קצרות טווח, קלע דוד מוצף על ידי רקטות כבדות וטילי שיוט, וחץ לחוץ על ידי טילים בליסטיים איראניים - הכל בו-זמנית.