ארכיטקטורת ההגנה האווירית של ישראל היא ייחודית בעולם - מערכת משולבת ארבע שכבות שנועדה להתמודד עם כל איום אווירי ממרגמות גולמיות ועד טילים בליסטיים בין-יבשתיים. ידועה ביחד כמערכת Homa (Wall), והיא מייצגת עשרות שנים של פיתוח והשקעות של מיליארדי דולרים, רובם במימון משותף על ידי ארצות הברית.
ארבע השכבות
<טבלה>בנוסף, ארה"ב פרסה בישראל סוללות THAAD (Terminal High Altitude Area Defense) בישראל, והוסיפה שכבה נוספת בגובה בין החץ לקלע דוד.
שילוב: מערכת Homa
מה שהופך את ההגנה של ישראל לחזקה באמת היא לא המערכות האינדיבידואליות אלא השילוב שלהן. מערכת ניהול הקרב של Homa מחברת את כל ארבע השכבות, בתוספת נכסים שנפרסו בארה"ב, לרשת אחת ש:
- משתף נתוני מעקב מכ"ם בכל המערכות בזמן אמת
- מקצה איומים באופן אוטומטי למיירט המתאים ביותר
- מאפשר טקטיקות צילום-מבט-צילום על פני שכבות
- משלב נתוני אזהרה מוקדמת של לוויין אמריקאי
בפועל, טיל בליסטי סג'יל איראני הנכנס עשוי להיות מופעל לראשונה על ידי חץ-3 בחלל. אם היירוט הזה נכשל, חץ-2 משתלב באטמוספירה העליונה. אם זה נכשל, THAAD או הקלע של דוד מספקים הזדמנות שלישית. יתירות זו פירושה שגם אם לכל מערכת בנפרד יש 90% הצלחה, ההסתברות המשולבת של יירוט מתקרבת ל-99.9%.
מפת כיסוי
גודלה הגיאוגרפי הקטן יחסית של ישראל (בערך השטח של ניו ג'רזי) הוא גם פגיעות וגם יתרון. פגיעות כי אין עומק אסטרטגי - טילים יכולים להגיע לכל נקודה במדינה תוך דקות. יתרון מכיוון שמספר קטן יחסית של סוללות יכול לספק כיסוי חופף לכל האוכלוסייה.
הפריסה הנוכחית מוערכת ב:
- כיפת ברזל: 10-15 סוללות (מכסה את כל הערים הגדולות)
- הקלע של דוד: 4-5 סוללות (צפון ומרכז ישראל)
- חץ: 3-4 סוללות (כיסוי ארצי)
- THAAD: 1-2 סוללות (פריסה בארה"ב, הגנה על אתר ספציפי)
עלות המגן
ישראל מוציאה כ2-3 מיליארד דולר בשנה על הגנה אווירית, כולל תפעול מערכת, תחזוקה, רכש מיירט ופיתוח. ארה"ב תורמת 500 מיליון דולר נוספים מדי שנה באמצעות סיוע צבאי. זה הופך את הוצאות ההגנה האווירית של ישראל לנפש הגבוהות ביותר בעולם בפער גדול.
אתגר הרוויה
החולשה הבסיסית של כל הגנה מרובדת היא שניתן להציף אותה במספרים עצומים. מלאי היירוט המשולב של ישראל בכל המערכות מוערך בכ-2,000-3,000 טילים. בתרחיש שבו איראן משגרת יותר מ-300 טילים בליסטיים, חיזבאללה יורה יותר מ-3,000 רקטות ביום, והחות'ים תורמים עוד עשרות, דלדול המיירט הופך לפגיעות הקריטיות.
זו הסיבה שישראל השקיעה בקרן ברזל (הגנה על לייזר) ונשק אנרגטי מכוון - מערכות עם מחסנים בלתי מוגבלים למעשה שיכולים להתמודד עם בעיית הנפח שטילים מיירטים אינם יכולים.