קהילת המודיעין של ישראל - המוסד, השב"כ ואמן - מעורבת במלחמת צללים נגד תוכניות הגרעין והטילים של איראן כבר למעלה משני עשורים. הרבה לפני החלפת הטילים הבליסטיים הראשונים ב-2025, סוכנויות אלו ביצעו התנקשויות, התקפות סייבר, פעולות חבלה וחדירה מודיעינית שעיצבו את מסלול הסכסוך. ההבנה כיצד פועלים שלושת הארגונים הללו - בנפרד וביחד - חיונית להבנת הגישה של ישראל לאיום האיראני.
שלושת עמודי התווך של המודיעין הישראלי
קהילת המודיעין של ישראל בנויה כשלישייה, כאשר כל סוכנות נושאת באחריות נפרדת:
- מוסד (המוסד למודיעין לתפקידים מיוחדים) - המכון למודיעין ומבצעים מיוחדים. אחראי על איסוף מודיעין זר, פעולה חשאית ולוחמה בטרור בחו"ל. כפוף ישירות לראש הממשלה. כ-7,000 עובדים.
- שב"כ (שרות הבית הכללי / שב"ק) - שירות הביטחון הכללי. מטפל במודיעין סיכול פנים, סיכול טרור בתוך ישראל והשטחים הפלסטיניים והגנת VIP. גם כפוף לראש הממשלה. כ-5,000 עובדים.
- אמן (אגף המודיעין) - מנהלת המודיעין הצבאי. מספק לצה"ל מודיעין טקטי ואסטרטגי, מפעיל את יכולת מודיעין האותות של ישראל באמצעות יחידה 8200, שומר על אומדן המודיעין הלאומי ומפעיל איסוף מודיעין בשטח (יחידה 504). כפוף לרמטכ"ל צה"ל.
חלוקת העבודה ברורה על הנייר אך מטושטשת בפועל. המוסד פועל בחו"ל, השב"כ פועל בפנים, ואמן תומך בפעולות צבאיות - אך היעד האיראני חייב את שלושתם לעבוד בתיאום חסר תקדים.
מוסד: הזרוע הארוכה
המערכה של המוסד נגד תוכנית הגרעין של איראן היא אחת הפעולות החשאיות הממושכות ביותר בתולדות המודיעין. פעולות המיוחסות לציבור כוללות:
- התנקשויות של מדעני גרעין (2010-2020) - לפחות חמישה מדעני גרעין איראנים נהרגו בפעולות ממוקדות, רובם השתמשו בפצצות מגנטיות על אופנוע שהוצמדו לרכביהם בתנועה בטהרן. הבולט ביותר היה מוחסן פחריזאדה, שנהרג בנובמבר 2020 על ידי מה שאיראן תיארה כמקלע נשלט מרחוק.
- גניבת ארכיון גרעיני (2018) - סוכני המוסד שלפו כ-55,000 עמודים של מסמכים ו-183 תקליטורים ממחסן במחוז שוראבאד בטהרן, ובו תיקי מחקר הנשק הגרעיני של איראן (פרויקט אמד). החומר הוצג בפומבי על ידי ראש הממשלה נתניהו וסופק לסבא"א.
- פעולות חבלה - מספר תקריות במתקני הגרעין והצבא האיראניים יוחסו למוסד, כולל פיצוצים במתקן העשרה של נתנז, שריפות במפעלי ייצור טילים והשמדה מסתורית של ציוד לייצור צנטריפוגות.
מבצעים אלו שירתו מטרות כפולות: השפלה ישירה של היכולות האיראניות והדגמה שישראל יכולה להגיע עמוק לתוך המתקנים המאובטחים ביותר של איראן - הרתעה פסיכולוגית שאילצה את איראן להפנות משאבים אדירים לביטחון הפנים.
יחידה 8200: שדה הקרב הדיגיטלי
יחידת 8200 של אמן היא זרוע מודיעין האותות ולוחמת הסייבר של ישראל, הנחשבת לאחד מארגוני הסייבר המסוגלים ביותר בעולם. עם הערכה של 5,000-10,000 עובדים, היא מגמדת את רוב סוכנויות SIGINT הלאומיות ביחס לגודלה של ישראל.
המבצע המפורסם ביותר של יחידה 8200 הוא Stuxnet - תולעת המחשבים שפותחה במשותף עם ה-NSA האמריקאי, שהשמידה כ-1,000 צנטריפוגות איראניות בנתנז בין השנים 2009 ל-2010. Stuxnet היה נשק הסייבר הידוע הראשון שגרם להרס פיזי של ציוד תעשייתי עבור מבצעי השוואת ביצועים
.מעבר ל-Stuxnet, יחידה 8200 מבצעת איסוף רציף של מודיעין אותות נגד תקשורת צבאית איראנית, מנטרת טלמטריית ניסוי טילים ושומרת על גישה מתמשכת לרשתות איראניות. במהלך הסכסוך של 2025, יכולת זו סיפקה מודיעין בזמן אמת על הכנות לשיגור טילים, ואיפשרה אמצעי הגנה והתקפות מנע נגד אתרי שיגור.
היחידה פועלת גם בתחום ההגנתי, ומגינה על רשתות צבאיות ישראליות ותשתיות קריטיות מפני התקפות סייבר איראניות. יכולות הסייבר של איראן גדלו באופן משמעותי, כאשר קבוצות כמו APT33 (Elfin) ו-APT35 (Charming Kitten) מכוונות באופן קבוע למערכות ישראליות. מימד הסייבר של הסכסוך הוא מלחמה מתמשכת ובלתי נראית שנלחמת 24 שעות ביממה.
שב"כ: העורף
בעוד שהמוסד ויחידה 8200 פועלים נגד איומים חיצוניים, תפקידו של השב"כ בסכסוך האיראני מתמקד במניעת פעולות מודיעין איראניות בתוך ישראל והשטחים הפלסטיניים. משרד המודיעין והביטחון של איראן (VAJA) וכוח קודס ניסו שוב ושוב לגייס סוכנים, להקים תאים ולבצע פיגועים בתוך ישראל.
השב"כ חשף בפומבי עשרות מזימות איראניות שסוכלו, כולל ניסיונות התנקשות בבכירים ישראלים, התקפות הפצצה נגד מתקנים דיפלומטיים ישראלים בחו"ל וגיוס סוכנים ישראלים-ערבים ופלסטינים. חדירת הסוכנות לארגונים מיליטנטיים פלסטינים - המקבלים מימון ונשק איראניים - מספקת אזהרה מוקדמת מפני התקפות מכוונות איראן.
במהלך הסכסוך של 2025, יכולת המעקב המקומית של השב"כ הייתה קריטית לזיהוי ולנטרול תאי שינה איראניים פוטנציאליים שהופעלו בשילוב עם מסע הטילים. הסוכנות גם ניהלה את אבטחת התשתית הקריטית של ישראל - מתקנים גרעיניים, תחנות כוח, מערכות מים - מפני חבלה של סוכנים בהכוונה איראנית.
תיאום וכישלונות
קהילת המודיעין הישראלית מתאמת באמצעות המועצה לביטחון לאומי (המדינה) ובערוצים ישירים בין ראשי סוכנות, שכפופים כולם לראש הממשלה. הערכות מודיעין שבועיות מסנתזות קלט מכל שלושת הסוכנויות לכדי תמונת איום אחידה.
עם זאת, הקהילה חוותה גם כשלים בולטים. התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ייצגה התמוטטות מודיעינית קטסטרופלית שבה כל שלוש הסוכנויות החמיצו אינדיקטורים להתקפה בקנה מידה גדול. החקירה שלאחר מכן חשפה הטיות מוסדיות - "קונספציה" (קונספציה) לפיה חמאס נרתע - שמנעה מדדי אזהרה להגיע למקבלי ההחלטות.
לכשל הזה היו השלכות ישירות על הסכסוך באיראן. קהילת המודיעין עברה רפורמה מהירה, עם דגש חדש על הנחות מאתגרות, הערכות איומים של צוות אדום, והבטחה שהאינדיקטורים הטקטיים לא יסוננו על ידי דעות קדומות אסטרטגיות. האם הרפורמות הללו היו מספיקות נבדק כאשר איראן הסלימה להתקפות טילים בליסטיים ב-2025.
מלחמת המודיעין נמשכת
סכסוך הצללים בין המודיעין הישראלי והאיראני משתרע הרבה מעבר לשדה הקרב. שני הצדדים מנהלים ריגול במדינות שלישיות, מתחרים על השפעה בארגונים בינלאומיים ומנהלים לוחמת מידע באמצעות ערוצי תקשורת ומדיה חברתית. המוסד פועל ברחבי העולם כדי לשבש רשתות רכש נשק איראניות, בעוד ששירותי המודיעין של איראן מכוונים לדיפלומטים ישראלים ואנשי עסקים ברחבי העולם.
למלחמת המודיעין הזו אין הפסקת אש ואין גבולות. זה הקדים את חילופי הטילים של 2025 בעשרות שנים וימשיך ללא קשר לאופן שבו הסכסוך הצבאי הגלוי ייפתר. עבור ישראל, שמירה על עליונות מודיעינית על איראן אינה אמצעי בזמן מלחמה אלא דרישת ביטחון לאומי קבועה - כזו שצורכת נתח לא פרופורציונלי ממשאביה של אומה קטנה אך נחשבת הכרחית קיומית.